Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 46b
וְרַב פָּפָּא אָמַר, אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת, אֲבָל בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין — אֵימָא לָא צְרִיכָא.
Traduction
Rav Pappa said a different explanation for the fact that Rabbi Yehoshua ben Levi made both statements: It was necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to inform us that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, because had he said only that the halakha follows the lenient opinion with regard to an eiruv, it could have entered your mind to say that this statement applies only with regard to the laws governing the eiruv of courtyards, which are entirely rabbinic in origin. But with regard to the more stringent laws governing the eiruv of Shabbat limits, you would have said that we should not rule leniently, and therefore it was necessary to make both statements.
Rachi non traduit
ה''ג רב פפא אמר איצטריך. ולעיל קאי אדרבי יהושע בן לוי איצטריך ליה למימר הלכה כרבי יוחנן ואע''ג דאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב:
אבל בעירובי תחומין לא כו'. והא דרבי יוחנן בן נורי באיסור תחומין קאי:
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת לְעֵירוּבֵי תְּחוּמִין — דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין, אֲבָל בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת מְעָרְבִין בֵּין לְדַעַת וּבֵין שֶׁלֹּא לְדַעַת, שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לְאָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו.
Traduction
The Gemara asks: And from where do you say that we distinguish between an eiruv of courtyards and an eiruv of Shabbat limits? As we learned in a mishna that Rabbi Yehuda said: In what case is this statement said, that an eiruv may be established for another person only with his knowledge? It was said with regard to an eiruv of Shabbat limits, but with regard to an eiruv of courtyards, an eiruv may be established for another person whether with his knowledge or without his knowledge, as one may act in a person’s interest in his absence; however, one may not act to a person’s disadvantage in his absence. One may act unilaterally on someone else’s behalf when the action is to that other person’s benefit; however, when it is to the other person’s detriment, or when there are both advantages and disadvantages to him, one may act on the other person’s behalf only if one has been explicitly appointed as an agent. Since an eiruv of courtyards is always to a person’s benefit, it can be established even without his knowledge. However, with regard to an eiruv of Shabbat limits, while it enables one to walk in one direction, it disallows him from walking in the opposite direction. Therefore, it can be established only with his knowledge.
Rachi non traduit
א''ר יהודה כו'. לקמן בפרק חלון (עירובין פא:):
בד''א. דאין מערבין לו לאדם אלא לדעתו שנתרצה:
בעירובי תחומין. דשמא חוב לו להפסיד אלפים למזרח על מנת להשתכר באלפים למערב:
עירובי חצירות. אין שם הפסד אלא ריוח:
Tossefoth non traduit
ואין חבין לאדם שלא בפניו. וא''ת והיכי מוכח מהכא דעירובי תחומין חמירי הלא אין הטעם תלוי בחומר אלא משום דאין חבין לאדם שלא בפניו ויש לומר מ''מ מוכח שפיר דחמירי טפי דאפילו ידעינן גבי עירובי תחומין דלמחר דעתו לילך באותו צד אפי' הכי כיון דאיכא קצת חוב שמפסיד במה שאינו יכול לילך לצד אחר אם ירצה לא הוי עירוב ובעירובי חצירות אע''ג דאיכא קצת נמי חובה שמערבין בפת שלו שלא מדעתו כדאמר בפ' חלון (לקמן עירובין דף פ.) אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף באין בני אדם ונוטלין הימנו שיתופו בע''כ וצריך שימחול להם פתן אם ירצו לצאת כדאמר בהדר (לקמן עירובין ד' סח.) כיון דאי בעי ליה מינאי ולא יהיבנא בטל שיתוף והיינו משום דחמירי טפי:
רַב אָשֵׁי אָמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי בְּשִׁיּוּרֵי עֵירוּב, אֲבָל בִּתְחִילַּת עֵירוּב — אֵימָא לָא.
Traduction
Rav Ashi said that Rabbi Yehoshua ben Levi’s need to issue two rulings can be explained in another manner: It is necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to inform us that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, as if he had said only that the halakha is in accordance with the lenient opinion with regard to an eiruv, it could have entered your mind to say that this statement applies only with regard to the remnants of an eiruv, i.e., an eiruv that had been properly established, where the concern is that it might subsequently have become invalid. But with regard to an initial eiruv, i.e., an eiruv that is just being established and has not yet taken effect, you might have said that we should not rule leniently, and therefore it was necessary to issue both rulings.
Rachi non traduit
הני מילי. דהלכה כמיקל בעירובי חצירות:
בשיורי עירוב. שהניח עירוב במקום המשתמר לכמה שבתות ונתמעט האוכל משיעור ב' סעודות מקילין ביה לאכשורי:
אבל. במחלוקת של תחילת עירוב לא ניזיל בתר מיקל והא דרבי יוחנן בן נורי כתחילת עירוב דמי:
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין שִׁיּוּרֵי עֵירוּב לִתְחִילַּת עֵירוּב — דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּתְחִילַּת עֵירוּב, אֲבָל בְּשִׁיּוּרֵי עֵירוּב — אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא.
Traduction
The Gemara asks: And from where do you say that we distinguish between the remnants of an eiruv and an initial eiruv? As we learned in a mishna: Rabbi Yosei said: In what case is this statement said, that the Sages stipulated that a fixed quantity of food is necessary for establishing an eiruv? It is said with regard to an initial eiruv, i.e., when setting up an eiruv for the first time; however, with regard to the remnants of an eiruv, i.e., on a subsequent Shabbat when the measure may have become diminished, even a minimal amount suffices.
Rachi non traduit
בד''א. דצריך שיעור לעירובי חצירות או מזון שתי סעודות בין כולן או כגרוגרת לכל אחד בתחילת עירוב:
כל שהוא. לכל אחד:
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב חֲצֵירוֹת, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת עֵירוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת.
Traduction
And they said to establish an eiruv for courtyards only after all the inhabitants of the city merge their alleyways and become like the inhabitants of a single courtyard, so that the law of eiruv should not be forgotten by the children, who may not be aware of the arrangement that has been made with regard to the alleyways.
Rachi non traduit
ולא אמרו לערב בחצירות אלא שלא לשכח את התינוקות. שלא לשכח תורת עירוב מדורות הבאין אבל עיקר עירוב בתחומין הוא:
Tossefoth non traduit
שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות. פ''ה אבל עיקר עירוב בתחומין הוא ומשנה היא זו לקמן בפרק חלון (עירובין דף פ:) ושם פירש הקונט' בענין אחר ולא אמרו לערב בחצירות לאחר שנשתתפו אלא שלא לשכח תורת עירובי חצירות מן התינוקות מדורות הבאין הלכך מקילין ביה בשיורי עירוב והכי משמע דתניא לקמן בפרק הדר (עירובין דף עא:) מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות ולר''י נראה דפי' דהכא עיקר דההיא דפרק חלון לא איירי כלל בעירובי חצירות אלא אשיתופי מבואות קאי דקתני רישא כיצד משתתפין כו' ולמה אמרו לערב בחצירות היינו פירוש אשיתופי מבואות וקרי שיתוף מבוי עירובי חצירות בכמה דוכתי:
רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי זְרִיקָא אָמְרוּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ, וּכְרַבִּי יוֹסֵי מֵחֲבֵרָיו, וּכְרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ.
Traduction
Since the Gemara discussed the principles cited with regard to halakhic decision-making, it cites additional principles. Rabbi Ya’akov and Rabbi Zerika said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in disputes with any individual Sage, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei even in disputes with other Sages, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi in disputes with any individual Sage.
Rachi non traduit
הלכה כרבי עקיבא מחברו. בכל דוכתא:
Tossefoth non traduit
כרבי יוסי מחביריו. והא דאמר לקמן (עירובין דף מז.) אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי מכלל דיחידאה פליג עליה אתיא כר' יעקב בר אידי:
לְמַאי הִלְכְתָא? רַבִּי אַסִּי אָמַר: הֲלָכָה. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: מַטִּין. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: נִרְאִין.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what halakha do these principles apply, meaning, to what degree are they binding? Rabbi Asi said: This is considered binding halakha. And Rabbi Ḥiyya bar Abba said: One is inclined toward such a ruling in cases where an individual asks, but does not issue it as a public ruling in all cases. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: It appears that one should rule this way, but it is not an established halakha that is considered binding with regard to issuing rulings.
Rachi non traduit
למאי הלכתא. לענין מה נאמרה שמועה זו שפסקו הלכה סתם בכל מקומות יש לסמוך עליה להורות הלכה למעשה כן או דלמא מסברא בעלמא קאמרי כן אבל הלכתא מכללא לא סמכינן עליה למילף:
רבי אסי אמר הלכה. ממש קאמרי רבי יעקב ורבי זריקא למיגמר מעשה מיניה ומיעבד כר' עקיבא היכא דיחיד פליג עליה וכר' יוסי אפי' במקום רבים:
מטין. רבי יעקב ור' זריקא לאו הלכה ממש פסקי אלא מטין ההוראה אחר רבי יוסי ואפילו במקום רבים דאורויי מורינן לאדם יחיד לעשות כרבי יוסי אבל מדרש בפירקי ברבים לא דרשינן:
נראין. אורויי לא מורינן ואם עשה כרבי יוסי לא מהדרינן עובדא:
Tossefoth non traduit
רבי אסי אמר הלכה. פ''ה ודרשינן בפירקא ומ''ד מטין מורינן ולא דרשינן בפירקא ונראין היינו דאי עביד הכי לא מהדרינן עובדא אבל לא מורינן וקשה לפירושו דאפי' לא איתמר נראין לא מהדרינן עובדא כיון דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר לכן נראה לי דהלכה דאי עביד כאידך מהדרינן ומטין אורויי נמי אורינן ואם בא למיעבד עובדא כאידך מחינן בידיה ומיהו אי עביד עובדא לא מהדרינן ונראין מורין ואי בעי למעבד כאידך לא מחינן בידיה וכן משמע בפרק הכותב (כתובות פד.) גבי דנו דייני כר' טרפון וא''ת אדרבה ביש נוחלין (ב''ב דף קכד:) משמע דלמ''ד מטין היינו דיעבד מטין כהני תנאי אבל לכתחלה עבדינן כאידך גבי בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביו דאמר רבא הלכתא אסור לעשות כדברי רבי ואם עשה עשוי קסבר מטין איתמר וי''ל דמטין דהתם היינו לענין חבריו דפליגי התם רבנן עליה ויש סובר הלכה כרבי מחברו ולא מחבריו דאתמר הלכה כחבריו ורבא סבר מטין כחבריו אתמר ולא הלכה כחבריו:
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה — הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. הַשְׁתָּא בִּמְקוֹם רַבִּי יְהוּדָה לֵיתָא, בִּמְקוֹם רַבִּי יוֹסֵי מִיבַּעְיָא?!
Traduction
Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yoḥanan said: In the case of a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda; in the case of a dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei; and, needless to say, in the case of a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yosei, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. As now, if in disputes with Rabbi Yehuda, the opinion of Rabbi Meir is not accepted as law, need it be stated that in disputes with Rabbi Yosei, Rabbi Meir’s opinion is rejected? Rabbi Yehuda’s opinion is not accepted in disputes with Rabbi Yosei.
Rachi non traduit
כלשון הזה אמר ר' יעקב בר אידי. כי האי לישנא דאיתמר הך דרבי יעקב ורבי זריקא איתמר נמי הך דר' יעקב בר אידי למר הלכה ולמר מטין ולמר נראין:
אָמַר רַב אַסִּי: אַף אֲנִי לוֹמֵד: רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. הַשְׁתָּא בִּמְקוֹם רַבִּי יְהוּדָה לֵיתָא, בִּמְקוֹם רַבִּי יוֹסֵי מִיבַּעְיָא?
Traduction
Rav Asi said: I also learn based on the same principle that in a dispute between Rabbi Yosei and Rabbi Shimon, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. As Rabbi Abba said that Rabbi Yoḥanan said: In cases of dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Now, if where it is opposed by Rabbi Yehuda the opinion of Rabbi Shimon is not accepted as law, where it is opposed by the opinion of Rabbi Yosei, with whom the halakha is in accordance against Rabbi Yehuda, is it necessary to say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei?
אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara raises a dilemma: In a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Shimon, what is the halakha? No sources were found to resolve this dilemma, and it stands unresolved.
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי. מְנָא לֵיהּ לְרַב מְשַׁרְשְׁיָא הָא?
Traduction
Rav Mesharshiya said: These principles of halakhic decision-making are not to be relied upon. The Gemara asks: From where does Rav Mesharshiya derive this statement?
Rachi non traduit
להני כללי. דכללינן לעיל פלוני ופלוני הלכה כפלוני בכל מקום אלא היכא דמסתבר כמר הלכתא כוותיה והיכא דמסתבר בדוכתא אחריתי כאידך עבדינן כוותיה:
אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. עֵירְבוּ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת עִם הָאֶמְצָעִית — הִיא מוּתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מוּתָּרוֹת עִמָּהּ, וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ.
Traduction
If you say that he derived it from that which we learned in the mishna that Rabbi Shimon said: To what is this comparable? It is like three courtyards that open into one another, and also open into a public domain. If the two outer courtyards established an eiruv with the middle one, the residents of the middle one are permitted to carry to the two outer ones, and they are permitted to carry to it, but the residents of the two outer courtyards are prohibited to carry from one to the other, as they did not establish an eiruv with one another.
Rachi non traduit
למה הדבר דומה. מתניתין היא (לעיל עירובין דף מה:):
היא מותרת עמהן. ופליגי רבנן עליה בברייתא ואמרי שלשתן אסורות:
וְאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמַאן פְּלִיג עֲלֵיהּ — רַבִּי יְהוּדָה. וְהָא אָמְרַתְּ: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: לֵיתַנְהוּ?
Traduction
And Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon; and who disagrees with Rabbi Shimon on this matter? It is Rabbi Yehuda. Didn’t you say: In disputes between Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? Rather, can we not conclude from this mishna that these principles should not be relied upon?
Rachi non traduit
מאן פליג עליה רבי יהודה. דהוא הוי סתם בר פלוגתיה ל''א מאן פליג עליה רבי יהודה דהוא איירי לעיל מינה רבי יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ועלה תני היום שנים מקצת כו' אמר ר''ש למה הדבר דומה ואמרינן דהכי קאמר להו רבי שמעון לרבנן מכדי למה הדבר דומה כו' מאי שנא התם דפליגיתו עליה אלמא הנך רבנן דאיירי לעיל מינה בד' אמות דשביתה איפלוג נמי בחצירות:
וּמַאי קוּשְׁיָא, דִּילְמָא הֵיכָא דְּאִיתְּמַר — אִיתְּמַר, הֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר — לָא אִיתְּמַר.
Traduction
The Gemara rejects this argument: What is the difficulty posed by this ruling? Perhaps where it is stated explicitly to the contrary, it is stated, but where it is not stated explicitly to the contrary, it is not stated, and these principles apply.
Rachi non traduit
היכא דאיתמר. בהדיא הלכה כרבי שמעון איתמר וכי כיילינן רבי יהודה ור''ש הלכה כרבי יהודה להיכא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר:
אֶלָּא, מֵהָא דִּתְנַן: עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים — מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ. שֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד — אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה חוּצָה לָהּ, כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דָּיוֹרִין — דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
Rather, the proof is from that which we learned elsewhere in a mishna: If a city that belongs to a single individual subsequently becomes one that belongs to many people, one may establish an eiruv of courtyards for all of it. But if the city belongs to many people, and it falls into the possession of a single individual, one may not establish an eiruv for all of it, unless he excludes from the eiruv an area the size of the town of Ḥadasha in Judea, which contains fifty residents; this is the statement of Rabbi Yehuda.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
Traduction
Rabbi Shimon says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source